דימום במערכת העיכול כתוצאה מהליקובקטר פילורי.

היכרות קצרה עם חיידק הליקובקטר והדימום ממערכת העיכול שהוא גורם:

חיידק הליקובקטר פילורי הוא חיידק קטן שאוהב מאוד את סביבת הקיבה האנושית. הוא נמצא לפי הערכות בכ 50% מקרב האוכלוסייה.

העובדה שלמרות הנפוצות הגבוהה של החיידק רוב האנשים כלל לא שמעו עליו, מעידה שהוא חיידק שלא מזיק ברוב המקרים. הוא משתכן ברירית הקיבה, ומעביר שם את זמנו מבלי לעורר פרובוקציות ובעיות מיוחדות, וכך הוא מסוגל להתנהל במעין 'שלום קר' שכזה עם הקיבה המארחת שנים רבות.

הבעיה מתחילה כאשר החיידק מתחיל להיות אקטיבי בקיבה, אז הוא כבר עשוי לגרום לנזקים משמעותיים בקיבה כגון: כיבים בקיבה ובתריסיון, ודלקת בקיבה, שמולידים בתורם שורת תסמינים הכוללת בין היתר: כאבי בטן, נפיחות, ודימום ממערכת העיכול.

הדימום ממערכת העיכול במקרה של הליקובקטר פילורי, נובע בדרך כלל בעקבות כיב אחד או יותר הנגרם בקיבה או בתריסיון בשל נוכחותו של החיידק הבעייתי.

יש הרבה מאוד סיבות למה אי אפשר לתת להליקובקטר להמשיך להתקיים בקיבה שלנו, החמורה שבהן היא סרטן הקיבה, שעשויה להתפתח בעקבות הזנחה מתמשכת ורבת שנים בטיפול בחיידק. אך סיבה נוספת היא הדימום ממערכת העיכול, שכאשר היא חזקה היא עשויה לגרום לתסמינים חמורים כגון: התעלפות, חלשה כללית, קוצר נשימה, סחרחורת, שלשולים, התכווצויות וכאבים בבטן ועוד.

כיצד גורם הליקובקטר פילורי לדימום ממערכת העיכול העליונה?

זה לא קורה ביום אחד, החיידק פועל לאט לאט ובשקט. אם בהתחלה לא שמים לב אליו, הרי שבהמשך הוא עשוי לגרום לדלקת בקיבה, דלקת זו עשויה לגרות את רירית הקיבה ולגרום לה לדמם. כמו כן עשוי החיידק לגרום לכיבים, הן בקיבה והן בתריסיון, כיבים אלו עשויים להגיע עד לכלי דם עמוקים יותר ולעודד דימום.

חשוב לדעת שדימום ממערכת העיכול היא איננה מחלה בפני עצמה, אלה רק תסמין לבעיה קיימת. בעיה זו עשויה להיות חיידק הליקובקטר פילורי, אך לא רק. ייתכנו עוד הרבה גורמים וסיבות לדימום שכזה, לכן יש לפנות לרופא בכל מקרה בו מזהים דימום ממערכת העיכול.

מה הם התסמינים של דימום ממערכת העיכול העליונה בעקבות הליקובקטר?

האמת היא שחלק מהאנשים כלל לא יחושו בכך, ולא יהיו מודעים שיש להם דימום ממערכת העיכול. לתופעה זו קוראים 'דם סמוי'. בשל העובדה שהדימום במקרים אלו הוא אינו גדול, צבע הדם נטמע בצואה ואינו מתבלט כלפי חוץ. דימום שכזה ניתן להבחין רק על ידי בדיקת מעבדה.

אך במקרים בהם הדימום משמעותי יותר, גם התסמינים בולטים וחמורים יותר והם עשויים לכלול בין היתר:

• צואה בצבע שחור
• צואה עם צבע של דם
• הקאות עם דם
• אנמיה
• חושלה כללית ועייפות
• קוצר נשימה
• לחץ דם נמוך
• צבע עור חיוור
• התכווצויות וכאבי בטן ועוד

כיצד מאבחנים את מקור הדימום.

במידה והחשש הוא שהגורם לדימום הוא חיידק הליקובקטר פילורי, יישלח המטופל לבדיקה לגילוי הליקובקטר, מדובר בבדיקה פשוטה ולרוב לא פולשנית שנותנת תשובה מהירה ומדויקת. במידה ואכן התגלה המטופל כחיובי לחיידק ההנחה עשויה להיות שהוא הגורם לדימום.

אך במידה והתוצאה תהיה שלילית, והדימום ימשיך לאורך זמן בצורה משמעותית, יישלח המטופל לבדיקת אנדוסקופיה (צינור פלסטיק דק עם מצלמה המוחדר למערכת העיכול) שבאמצעותה ניתן לאתר את מקור הדימום ואת הגורם לו.

כיצד מטפלים בדימום ממערכת העיכול כתוצאה מהליקובקטר פילורי?

ברוב המקרים הדימום ייפסק מעצמו לאחר זמן מה, ולכן הרופא לא ממהר לתת טיפול אקטיבי, אלא מחכה להחלמה עצמאית תוך כדי מעקב שלו. אך במידה והדימום הוא משמעותי ומסוכן ייעשה שימוש באנדוסקופיה לעצירת הדימום בשיטות טיפול שונות ומיוחדות. במקרים בהם האנדוסקופיה לא מצליחה לעצור את הדימום, והדימום חמור אין מנוס מביצוע ניתוח.

במקרה של הליקובקטר פילורי, לאחר השתלטות ראשונית על הדימום הבעייתי, יקבל המטופל טיפול מיוחד למיגור החיידק, וזאת במטרה למנוע את הישנות המקרה בעתיד, הטיפול בהליקובקטר הוא לרוב קצר ואפקטיבי.

לסיכום:

• בין שלל הנזקים שחיידק הליקובקטר גורם, יש גם דימום ממערכת העיכול העליונה.
• דימום זה עשוי להיגרם מדלקת בקיבה, או כיב בקיבה או בתריסיון שנגרם בעקבות החיידק.
• הדימום לרוב מרפא את עצמו, אך במידה והוא חמור יש צורך בהתערבות מיידית לעצירתו.