תכלס, האם יש דרך להימנע מהידבקות בחיידק הליקובקטר פילורי?

קצת על הליקובקטר ודרכי ההדבקה שלו.

בזמן שאנחנו עוסקים בשאלה, האם אפשר למנוע הידבקות בחיידק הליקובקטר, חשוב לדעת שבסבירות לא מבוטלת החיידק כבר מצוי בקיבתנו, (ואולי אפילו מציץ משם, וקורא ביחד איתנו את השורות האלה😉)

חיידק הליקובקטר נפוץ מאוד, והוא נמצא בקיבה של כל בן אדם שני לערך. ייתכן מאוד שאנחנו חלק מה50% שנושאים את החיידק בתוכם.

אז רגע לפני שאתם קופצים עם רצף שאלות בסגנון: חיידק הליקובקטר? בקיבה שלי? מה פתאום?… תנו לי להסביר.

חיידק הליקובקטר הוא כזה שנטמע בחיים השוטפים בקיבה, הוא נזהר שלא להתבלט ולא התגלות. הוא לרוב רדום, לא מועיל אך גם לא מזיק. זאת הסיבה שאנחנו כלל לא מודעים לקיומו בתוכנו. אבל לא, אל תחשבו שהוא אחלה ונחמד. מכיוון שבמקרים בהם הוא מתעורר, הוא עשוי להיות מאוד מסוכן ולגרום לתסמינים לא נעימים, לדלקת בקיבה, כיבים בקיבה ובתריסיון, ובמקרי קיצון אפילו לסרטן הקיבה. אך אין צורך להילחץ, במידה ומטפלים בחיידק בזמן ולא מזניחים אותו, הוא לא מצליח לגרום לנזק משמעותי בקיבה.

הדרך בה החיידק עובר מאדם לאדם, היא באמצעות מגע עם הפרשות (רוק, צואה, קיא וכו') של אדם הנגוע בו.

למה קשה עד בלתי אפשרי למנוע הדבקה של חיידק הליקובקטר?

לפני 100 שנים היה קל הרבה יותר למנוע הדבקה בחיידק הליקובקטר. וזאת מכמה סיבות.

1. העולם היה הרבה פחות גלובלי, וכדי שחיידק הליקובקטר יצליח להגיע לאיזה שהוא כפר נידח במערב גרמניה או מרוקו, הוא היה צריך לעבור כברת דרך משמעותית.
2. אורח החיים היה הרבה יותר כפרי, וגם הערים הגדולות לא היו צפופות ומלאות עם אוכלוסייה כמו אלה של היום. ולכן ההדבקה מאדם לאדם הייתה נדירה יותר.
3. אחד הגורמים לכך שחיידק הליקובקטר משגשג היום יותר מפעם בקיבתם של אנשים, הם הרגלי התזונה הלקויים בעידן המודרני. המזון השומני והמעובד, הבשרים והדגים הנאים מעלים את הסיכוי להידבק בהליקבקטר, ומשפרים את תנאי החיים שלו בקיבה.

ועכשיו במעבר חד, לזמנינו אנו. היום כאשר אוכלוסיית העולם מתערבבת בלי סוף, ואורח החיים הוא אינטנסיבי וצפוף, קשה מאוד על בלתי אפשרי למנוע הידבקות בחיידק.

מספיקה פעם אחת שתתיישבו על אסלה לא סטרילית, תשהו לצד בן אדם שמשתעל ומפזר חלקיקי רוק בלתי נראים ובלתי מורגשים לכל חלל החדר, או תתנשקו עם מישהו שיקר לליבכם, בשביל שתעבירו את החיידק לקיבה שלכם.

רגע לפני שאתם מאשימים אותי בפסימיות חסרת תקנה, אסביר לכם למה אני בסך הכול מסתכל למציאות בעיניים ומשקף אותה כמו שהיא. והנה ההסבר. בשביל להימנע מהדבקה בהליקובקטר תצטרכו:

• להתרחק כמה שיותר מקרבת אנשים
• להימנע מישיבה על אסלה שלא עברה חיטוי יסודי
• לא להחליף נשיקות עם אף אחד
• לא לאכול בכלים או בכוסות שאנשים נוספים השתמשו בהם
• להקפיד כל העת על היגיינת הידיים ועוד

וגם אז לא מובטח לכם שלא תתיישבו על איזה ספסל ברחוב שמישהו ירק עליו כמה דקות לפני כן. אז כפי שהבנתם זה לא ממש ריאלי.

אגב בהרבה מאוד מקרים כאשר אחד מבני הבית נמצא חיובי לחיידק, גם כל שאר בני הבית נמצאים חיוביים לו.

אז מה עושים?

במקום להיות עסוקים בלהימנע מהידבקות, תקפידו על אורח חיים בריא ומאוזן, וכך החיידק לא יצליח לשגשג בקיבה שלכם.

ברוב המקרים בהם החיידק לא מצליח לפרוח, זה קורה בזכות מערכת עיכול, ומערכת חיסונית טובות. כל עוד פלורת (הצמחייה הטבעית של חיידקי הקיבה) הקיבה מאוזנת, ויש הרמוניה בין החיידקים הטובים, לאלה שפחות טובים, הסיכוי של החיידק להתפתח הוא די נמוך. לכן חשוב להקפיד על צריכת תזונה שטובה לקיבה שלנו, ולהימנע מתזונה הפוגעת בה. (מאמר נפרד על התזונה הנכונה להליקובקטר תוכלו לקרוא כאן באתר) כמו כן מומלץ בעת הצורך לצרוך פריביוטיקה לצורך חיזוק החיידקים החיוביים בקיבה.

לסיכום:

• את חיידק הליקובקטר פילורי אף אחד מאיתנו לא מעוניין לארח בתוכו. אך נראה שנכון להיום כמעט בלתי אפשרי למנוע הידבקות בחיידק.
• החיידק מאוד מדבק והוא מדלג בקלילות מאדם לאדם. ההמלצה היא להקפיד על תזונה נכונה שלא תאפשר לחיידק לשגשג בקיבה.