קצת רקע כללי על חיידק הליקובקטר.
בעיקרון סביבת הקיבה האנושית היא עוינת מאוד לחיידקים, החומציות הגבוהה מאוד בקיבה לא מאפשרת לחיידקים לשרוד בתוכה, וזאת הסיבה שלאורך רוב שנות ההיסטוריה נחשבה הקיבה לאזור סטרילי לחלוטין מחיידקים כל שהם – תפיסה זו השתרשה כקונצנזוס חד משמעי בעולם הרפואה כולו.
עד שהגיעו צמד חוקרים ממוצא אוסטרלי שניפצו את האשליה הזאת לאלף חתיכות. הם גילו שקיים חיידק חמקמק, שלאחר מכן קיבל את השם הליקובקטר פילורי, שלא רק שהוא מצליח לשרוד את התנאים הסביבתיים החומציים מאוד של הקיבה, אלא הוא אפילו רואה בקיבה אזור מגורים מועדף בעבורו. תחילה התקבלה הקביעה הזאת בפקפוק ובלעג אצל רוב אנשי הרפואה, אך עם הזמן נוכחות החיידק הוכחה מעל לכל ספק.
חיידק הליקובקטר נורא נפוץ, וזאת בשל הקלות בה הוא מדלג מאדם לאדם באמצעות הפרשות גוף (רוק, צואה קיא וכו') הנתונים הסטטיסטיים מדברים על 50% מהאוכלוסייה שנושאים בקיבתם את החיידק הנ"ל.
רוב האנשים ש'מארחים' בתוכם את החיידק כלל אינם מודעים לכך, וזאת מכיוון שהחיידק רדום אצלם, ומשכך הוא לא מעורר תסמינים בכלל. מצב זה עשוי להימשך עשרות שנים, ולמעשה ניתן להעביר חיים שלמים לצד החיידק.
אך לא כל האנשים הם בעלי מזל. אצל חלק מנשאי החיידק הסיפור עלול להיות שונה בתכלית מאלה האחרונים, אצלם החיידק עשוי להפוך לסיוט קשה ומתמשך.
תכלס, האם חיידק הליקובקטר מסוכן?
אז כפי שכבר הבנתם בחלק הקודם של המאמר אצל רוב האנשים חיידק הליקובקטר כלל אינו מורגש, ולמען האמת בעבורם הוא גם לא מסוכן. כל עוד אין תסמינים המשבשים את שגרת החיים ומצביעים על חיידק הליקובקטר פעיל, ההתייחסות אליו ברוב המקרים היא התעלמות, ובדרך כלל לא פועלים אקטיבית להילחם עם החיידק.
אך שונה הדבר לחלוטין כאשר מתחילים להופיע תסמינים המעידים על התעוררותו של חיידק הליקובקטר. מאותו רגע הוא כבר כן עשוי להיות מסוכן, ואפילו מסוכן מאוד.
כיצד נדע האם חיידק הליקובקטר שלנו עלול להיות מסוכן?
ישנם תסמינים מאוד ברורים ומוגדרים שכאשר הם מופיעים הם מצביעים על כך שחיידק הליקובקטר פעיל, ועלול להיות מסוכן. ואלו התסמינים העיקריים:
- כאבי בטן (באזור רום הבטן)
- תחושת נפיחות בבטן העליונה
- בחילות והקאות
- ריח לא נעים מהפה
- גיהוקים
- גזים
- שיעולים כרוניים
- ירידה בלתי מוסברת במשקל
- דימום ממערכת העיכול
במידה ותופעות לוואי אלה מופיעות יש לפנות לבדיקה אצל הרופא. הרופא יפנה את המטופל לבדיקת הליקובקטר. מטרת הבדיקה היא לאשש את הקשר בין התסמינים עליהם מתלונן המטופל לחיידק הליקובקטר פילורי, במטרה לתת למטופל טיפול נכון, יעיל ומדויק.
יש מספר סוגי בדיקות לגילוי להליקובקטר (תבחין נשיפה, בדיקת צואה, בדיקת דם או בדיקות ביתיות לגילוי הליקובקטר).
מה הופך את חיידק הליקובקטר הפעיל לכל כך מסוכן?
כאשר החיידק פעיל בקיבה הוא מתערב, ולא לטובה במה שקורה בקיבה. בשלב הראשון עשוי החיידק לגרום לכיבים בקיבה או בתריסיון.
אמנם לא כל מי שיש לו את חיידק הליקובקטר יש לו כיבים בקיבה או בתריסיון, אבל רוב האנשים שיש להם כיבים בקיבה או בתריסיון חיוביים לחיידק הליקובקטר ( 90% מקרב אלה שיש להם כיב בתריסיון, ו60% מאלה שמתמודדים עם כיב קיבה).
בהמשך עלול החיידק לגרום לדלקת חמורה ברירית הקיבה (גסטריטיס) על כל המשתמע מכך.
אבל הסיכון הכי משמעותי שנקשר בשמו של חיידק הליקובקטר פילורי, זה שהוא תורם להיווצרות סרטן הקיבה, שהוא סוג סרטן חמור וקשה מאוד.
כבר בשנת 1994 הכריז ארגון הבריאות העולמי על הליקובקטר פילורי כגורם מחולל סרטן. אמנם תהליך היווצרות הסרטן הוא ממושך, ובדרך כלל מדובר על תהליך של שנים. אבל את החיידק המחולל אותו יש לקטול כמה שיותר מהר.
מה עושים מול הליקובקטר פעיל ומסוכן?
הטיפול הקונבנציונלי כולל 2 או 3 סוגי אנטיביוטיקה בצירוף תרופה נוגדת חומצה. אך הרבה אנשים מעדיפים לקבל דווקא את הטיפול האלטרנטיבי הטבעי, וזאת בשל הרצון לא להעמיס בגוף יותר מידי אנטיביוטיקה.
לסיכום:
- חיידק הליקובקטר לא מסוכן בעבור רוב הנשאים שלא חווים תסמינים כל שהם, אך הוא עשוי להיות מאוד מסוכן בעבור מי שחווה תסמינים פעילים המיוחסים לחיידק.
- במקרה כזה יש לפעול בהקדם להכחדת החיידק עם טיפול קונבנציונלי או טבעי מהיר ומקצועי.
